אחד האתגרים בתמ"א 38 הוא העדר כדאיות כלכלית באזורים פריפריאליים. הסיבה לכך נעוצה כמובן בערך הקרקע. בעוד שהביצוע הטכני של העבודות זהה כמעט לחלוטין בין מרכז תל אביב לקריית שמונה, ערכן של הדירות שיוספו לבניין (ואשר אמורות לממן את הפרויקט) הוא נמוך בצפון מאשר באזורי הביקוש.

הפערים הללו פוגעים בכדאיות הכלכלית של התוכנית ומהווים כשל מרכזי ביישומה בפריפריה. דבר אשר אינו מתקבל על הדעת וכבר בשנת 2011 הודגש על ידי מכון המחקר והמידע של הכנסת כי זהו "עניין חמור במיוחד, שכן ערים מסוימות בפריפריה נמצאות באזורים רגישים במיוחד לרעידות אדמה". לא זו אף זו, המציאות הביטחונית שמהווה אף היא גורם שאמור לזרז את תמ"א 38 מאיימת לא מעט דווקא על ההתיישבות שנמצאת מחוץ לגבולות תל אביב, רמת גן או הרצליה.

תמ"א 38 תיקון 4 אמור במידה רבה לספק מענה ולקדם שוויון בין המרכז לפריפריה גם בנושא של התחדשות עירונית. קיימות הצעות שונות לשם הגשמת תכלית זו כמו לדוגמה מתן זכויות בנייה במגרשים אחרים (אף ניוד זכויות בנייה בין ערים), הקלת היבטי מיסוי שונים ועוד. יודגש שכבר היום קיימת אפשרות לניוד זכויות אך זאת רק בתוך הרשות המקומית כך שהבשורה לפריפריה לא הושלמה (בלשון המעטה).