אותם נימוקים כמו בסעיף הקודם.
בוטלו המגבלות במכירה לקרוב בין בתמורה ובין שלא בתמורה (תיקון 82 לחוק מיסוי מקרקעין) יצויין כי בתקופת המעבר המחוקק אפשר לבצע זאת רק בדירות שהתקבלו מההורים ו/או באם הוכח שהכסף לרכישת הדירה הגיע מההורים.
כאן הגישו תביעה נגד המעסיק וגם את בעל השליטה אישית! 650,000 ש"ח.
העובד מעד בעבודתו נפגע ונשאר נכה בברך.
מסתבר, שלא הופרשו לעובד כספים לקרן פנסיה וק.פיצויים.
הגיע לעורך דין חכם ורעב, שהחליט לירות לכל הכיוונים ולדפוק כמה שהוא יכול.
תבע הפסדי לפי נזק אקטוארי.
אז איך המעסיק (וכמובן בעל המניות שנתבע אישית) ניצל משוט כזה ונגמר רק בשאריות של זכויות עבודה בגובה 30k? ורק נגד החברה?? הרי כבר קראנו פסקי דין המטילים חבות אישית על בעל שליטה באין הפרשות פנסיוניות (ובתלוש אכן הפחיתו וניכו משכר העובד חודש בחודשו!)
כדי להטיל חבות אישית, צריך להראות כוונה של המעסיק להתחמק מתשלום ולפגוע בכספי העובד.
כאן העובד שכח לספר שכל זה קרא באשמתו, ואולי קצת חוסר שימת לב של המעסיקה.
העובד התקבל לעבודה והתקבל לקרן פנסיה קולקטיבית של המעסיק (ללא מבחני ובדיקות בריאות וכו)
אחרי זמן מה ביקש העובד להפסיק להיות חבר בקרן, ולשפעל פוליסת ביטוח מנהלים ישנה חדשה שלו. ביקש וקיבל.
אחרי זמן מה, ביקש לעבור לסוכן ביטוח אחר ובעצץו לקרן פנסיה אחרת בתנאים טוביפ יותר. שוב ביקש וקיבל. הביא טפסים, המעסיקה חתמה והשיבה לו ביד את הטפסים. העובד חתם על הפסקת הפרשות לביטוח מנהלים וביטולו.
מכאן העובד הסתבך (והמעסיקה גם).. הפרשות הופסקו לקודמת.
הקרן החדשה לא קיבלה את העובד, לא ברור ממש למה? בריאות, חוסר בטופס, חוסר בחתימה, לא הוקמה לעובד קרן פנסיה.
בחקירה את העובד ואת סוכן הביטוח, שניהם ניגנו וזימרו מספיק כדי להבין שעל כל אחוז התרשלות של המעסיקה היו 20% התרדלות של העובד ושל הסוכן שלו (לא זדון של המעסיקב לפגוע בזכויות ולעשוק את העובד, לראיה כל העובדים האחרים קיבלו תשלומי פנסיה כסדרם).
הסוכן לא צירף חלופת מיילים עם קרן הפנסיה , לא זכר בדיוק למה לא קמה הקרן.
העובד חתם על ביטול הפוליסה הישנה חודשיים אחרי שלא קמה הקרן אליה ביקש לעבור…
5 שנים בבית הדין, שהמעסיק רועד וכבר מתכנן פשר אחרי שיחטוף פס"ד. גם אני רועד.
התובע ובכ בטוח שיזכה, שאלה של מספר בחישוב אקטוארי.
בית הדין לא הגיע לכדי בדיקה והשוואת חו"ד אקטואריות. נגמר.
התביעה נגד בעל השליטה נדחית לחלוטין.
בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה שאיש יחסי ציבור ישלם 11 אלף שקל בעקבות פוסט משמיץ שפרסם בפייסבוק נגד ספא שהפסיק את ההתקשרות איתו. השופט עמית יריב חייב אותו בפיצוי בגין הוצאת לשון הרע והדגיש: מדובר בפגיעה חמורה באמון.
החייב נכנס להליכי פשיטת רגל ב-2015 בעקבות תאונת עבודה שבגינה הפסיק לעבוד. כשנה מאוחר יותר התקבל צו לכינוס נכסיו, וימים ספורים לאחר מכן, המוסד לביטוח הלאומי העביר לחשבון הבנק שלו 33,350 שקלים בגין הפסד השתכרות לתקופה של 90 ימים.
החייב לא דיווח למנהל המיוחד על הכספים, ואף משך לעצמו 20 אלף שקל. במקביל בנק לאומי – בו מתנהל חשבון הבנק שלו – ניכה את שאר הכסף עבור פירעון הלוואה שנטל החייב ב-2014.
לדברי עו"ד דזנה סכסוכי שכנים ובעלי דירות בבית משותף, היא בסמכות המפקחת על המקרקעין האזורית. רק דרכה ניתן להשיג צווים מיידיים לביצוע, שאינם נוגעים דווקא לפיצויים – ולעיתים מומלץ לפתוח גם בהליכים מקבילים בבתי המשפט – כדי להשיג פיצויים ראויים.
במסגרת התביעה סיפרו בני הזוג כי חלוקת הדירה לשש יחידות, כשבכל יחידה הותקנו נקודות מים למטבחון, מקלחת ושירותים, הובילה לנזילות בלתי פוסקות בדירתם שנמצאת מתחת לדירה המפוצלת.
לאחר שחלפו שנתיים והחריגות לא הוסדרו, הרוכשים התייאשו והגישו נגד המוכרים תביעה על הפרת הסכם המכר בבית משפט השלום בהרצליה, בה נטען כי לו היו יודעים על מצב החריגות הקיצוני מראש לא היו קונים את הבית.
המבקש טען, כי בדיקת מעבדה העלתה כי משקל האריזות אינו זניח ונע בין 8.5 ל-53 גרם, וכי להערכתו, הנזק המצטבר ללקוחות בשבע השנים האחרונות נאמד במיליוני שקלים – סכום נאה שהעשיר את הרשתות על חשבון הציבור שלא כדין.