בקשתו של הגבר עסקה בנושא של חידוש אוטומטי של מנוי. בקשות הנשים עסקו באי מתן אפשרות לביטול המנוי או ביטול עסקה במועדים מסוימים.
למשרד ניסיון וידע עשיר בייצוגם של מעסיקים ועובדים בענפים שונים בעולם העבודה, ובקשת סוגיות שונות בתחום דיני עבודה.בין היתר, מתמחה המשרד בניהול משא ומתן בחוזי עבודה, ייצוג בבית הדין לעבודה של עובדים, וועדי עובדים, או חברות ומעסיקים בתביעות ובסכסוכי עובדה בקשר למגוון זכויות ומחלוקות עבודה.ככלל, נמליץ ללקוח, בין שהוא מעסיק ובין שהוא עובד, ליצור קשר לליווי משפטי בדיני עבודה, לפני סיום יחסים העבודה או כתיבת מכתב בעניין סיום יחסי העבודה.ליווי משפטי לעובד אשר פוטר או התפטר, או בשלבים הקודמים לסיום העבודה חיוני ללקוח, מאחר ומדובר ברגעים מכריעים. מדובר בתחום מקצועי גרידא שאינו מוכר לעובד ולמעביד. אפילו עריכת חשבון זכויות לא תמיד צולח ומקובל על שני הצדדים, קל וחומר בכל הנוגע לסוגיות משפטיות וחוקיות היורדות לשורש העניין ונוגעות בשאלות מהותיות בדיני עבודה כגון: זכויות סוציאליות-חופשה, הבראה, פנסיה. דמי חגים, פיטורים-ופיצויי פיטורים, התפטרות-ופיצויי פיטורים, תשלום בגין שעות עבודה נוספות או בגין עבודה בשעות לילה ו/או במשמרות.ההזדמנויות לפספס ולטעות בחישוב הזכויות רבות, כך גם ההזדמנויות להרוויח ולזכות בזכויות בעזרת ליווי בעו"ד מנוסה.
עו"ד מוטי דזנה הרצה בכנס הגיוס שנערך ב-15 בדצמבר על הלכות ודינים בגיוס עובד חדש, כאשר שאלה מרכזית המטרידה מעסיקים כיום היא מה אסור ומה מותר לשאול מועמדים בראיון? שני החוקים הרלוונטיים בעניין זה הם חוק שוויון הזדמנויות בעבודה וחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, הקובעים קריטריונים לסוגיה איזו שאלה בראיון העבודה תחשב כמפלה מבחינת המעסיק. נושא זה מבוקש במיוחד בכנס הגיוס, בעקבות העובדה כי כעת נטל ההוכחה חל על המעסיק ולא על העובד.
בשנה האחרונה חלה עליה של תביעות נגד מעסיקים שניסו לפטר עובדות בהריון. מה ניתן ללמוד על כך מהפסיקות האחרונות? חובת העובדת להודיע על הריון למעסיק (ולמעסיק פוטנציאלי) הינה רק מחודש חמישי להריון. אל מול זאת, למעסיק אסור לפטר עובדת בהריון (בכל שלב שהוא) הינה בתנאי שהעובדת נמצאת בעבודתה מעל שישה חודשים.
הדבר יוצר בלבול ובעיקר מביא למקרים אשר נופלים בין הכיסאות, קרי: עובדת אשר נמצאת בעבודתה שישה חודשים אך היא בהריון פחות מחמישה חודשים. בפסק דין מרכזי בעניין "פרופ' אריאל בן עמר שירותי רפואת שיניים" נקבע כי: אסור לפטר עובדת בהריון המועסקת מעל ששה חודשים, למרות שלא הודיעה על היותה בהריון.
עד היום מעסיקים טענו שיש חובת גילוי אודות הריון, מה שנכון לפי האמור לעיל.
היום גם אם בעת הודעת פיטורי העובדת היא טרם הודיעה שהיא בהריון, אך הודיעה מיד לאחר הודעת הפיטורים, יש לאפשר לה להמשיך בעבודתה וחל איסור לפטרה.
מכך משתמע שגם אם המעביד לא ידע אודות הריונה, וביכר לפטרה מטעמים אחרים, ברגע שהעובדת סיפרה אפילו אם במעמד הודעת הפיטורים או אחרי– המעביד צריך לבקש היתר לפיטורים ממשרד הכלכלה. מבחינת העובדת, היא חייבת להודיע למעסיק על הריונה מחודש החמישי להריון, גם אם מדובר בראיון עבודה.
אם היא מועמדת לעבודה ונמצאת בחודש הרביעי להריון היא לא חייבת ליידע על ההיריון.
באיזה מקרה בית המשפט יקבל בכל זאת את רצונו של מעסיק לדחות את מועמדותה של עובדת בהריון? בית המשפט יקבל את המקרה, ככל שההיריון יהיה רלוונטי לתפקיד. אפשר שלא לקבלה לעבודה, אם עבודתה תחשוף אותה לחומרים שיסכנו את ההיריון, אם עבודתה מצריכה הרמה ונשיאת משקלים או עבודה פיזית אחרת.
קרי, במקרים בהם השכל הישר אומר כי גם העובדת תבחר לוותר על עבודה בנסיבות מסכנות הריון. מתי מעסיק צריך לפנות למשרד הכלכלה לצורך קבלת אישור לפיטורי עובדת בהריון? יש לפנות למשרד הכלכלה בבקשה להיתר לפיטורי עובדת גם אם הפיטורים הם לא מחמת ההיריון.
אם עובדת שנמצאת מעל 6 חודשים ומפטרים אותה כי לא מגיעה בזמן, מתוך אי שביעות רצון מתפקודה המקצועי, או כל סיבה שאינה קשורה כלל להריונה – עדיין צריך לקבל אישור ממשרד הכלכלה. הלכת "רחל פאלק" דנה במקרה של עובדת שפוטרה מטעמים אחרים, ובית המשפט פסק שגם אם הטעמים אינם קשורים להריון יש לקבל את אישור שר הכלכלה, וזאת לפי חוק עבודת נשים 9ב(1) בסעיף 13 א. עובדת בהריון פוטרה.
מהו המועד הקובע לחישוב זכויות הריונית שפוטרה? סיום עבודתה הלכה למעשה, ולא מועד הודעת הפיטורים. לפי הלכת "שרונה ארביב" עובדת או מועמדת לעבודה בהריון, אינה חייבת לגלות על הריונה עד לחודש החמישי ואי גילוי העובדת על ההיריון אף אין בה משום הפרת חובת תום הלב.
לפי הפסיקה, פיטורים בניגוד לחוק, הלכה למעשה בטלים בעיקרם. קרי, לא רק זו שהם בטלים מיום החלטת בית המשפט שידון בתיק, אלא שהם לא נשתכללו לעולם ולפיכך בטלים רטרואקטיבית. לכן במקרה שבית הדין יפסוק שהפיטורים היו בניגוד לחוק מגן, העובדת תהיה זכאית לפיצוי בגובה השכר – כלומר תקבל שכר מלא עד יום הלידה.
(הלכת "אבנר קופל", הלכת "דרטנט בעמ"). העסקת מוגבלים עו"ד דזנה: בשיחות שלי עם מעסיקים וכן לפי מספר מחקרים שנעשו, עולה שמעבר לכך שמעסיקים מקבלים בונוס חברתי להעסקת מוגבלים, מעסיקים מדווחים שהעסקתם יוצרת אווירה נעימה וסובלנית יותר במקום העבודה, גם מצד קולגות לעבודה וגם מצד לקוחות, שמגלים יותר אמפתיה וסובלנות לכלל האנשים בארגון.
החוק כיום נותן תמריץ למעסיקים, כדי שאלה יעשו צעד אקטיבי בעניין. לא רק מבקש מהם לא להפלות מועמדים ועובדים בעלי מוגבלויות, אלא דורש את המעסיקים לעודד את העסקתם ולפעול אקטיבית להעסקת 3% מתוך אוכלוסיית המוגבלים.
עו"ד דזנה מסכם: אי העסקת מוגבלים גורמת למשק הפסד גולמי של 5 מיליארד שקלים. ישנו כוח עבודה מבוזבז שאינו מנוצל ע"י מעסיקים, ומצד שני הביטוח הלאומי צריך לתמוך בקצבאות ולשלם לאותם מוגבלים שאינם עובדים ברמה גבוהה משמעותית יותר.
שילובם בחברה העובדת חשוב לנו לצמצום הפסדים וכשלי שוק, חשוב להם לצמצום התלות בביטוח לאומי וארגונים סוציאליים. מעל הכל ובנוסף לפן התועלתני, שילובם חשוב לחברה כדי שחייהם יהיו ערכיים ומשמעותיים יותר, ולנו כדי להתקדם ולהפוך לחברה ערכית וטולרנטית יותר.
האם ניתן לעקל דירה שלא רשומה על שם חייב?על פניו, אין סיבה להעניש את בן או בת הזוג על חטאי האחר, אך במקרים בהם הרישום נעשה בחוסר תום לב ובמטרה להבריח את הנכס, יחל מאבק משפטי בין הנושים לחייב, בניסיון לברר מה הוביל לרישום הדירה המדוברת.
הליך ההוצאה לפועל אינו הליך נעים, אך שכיח במחוזותינו ובו סיטואציות מרכבות שונות. חייב עלול למצוא עצמו במצב בו הנושה אשר דורש ממנו את החוב המגיע לו, פותח בהליך עיקול מאחר ולחייב אין כסף נזיל ולכן רכושו הופך להיות מקור הפירעון. כמובן שכאשר לחייב ישנה דירה הרשומה על שמו ההליך "פשוט" וברור, אך המצב יכול להיות קצת מסובך יותר כאשר הדירה אותה מבקשים לעקל שייכת ורשומה דווקא על בן או בת הזוג של החייב. אז מה עולה בגורלה של דירה כזו והאם ניתן לעקל אותה בכל זאת, ולמכור לכל המרבה במחיר?
כמו כל דבר בעולם המשפטי, גם כאן לא מדובר בתשובה של שחור או לבן, ולכן בתור התחלה תמיד חשוב להיעזר בעורך דין המתמחה בעניין מסוג זה. בשורה התחתונה, אכן קיימת אפשרות בה ניתן יהיה לעקל נכס השייך לחייב אך רשום רק על שם בת הזוג, אך זאת לאחר שהתקיימו מספר תנאים מצטברים ונסיבות מסוימות.
יודגש כי זכות חוזית הנובעת מהסכם מכר הנחתם בתום לב בין צדדים בטרם ניסיון העיקול גוברת על זכות עיקול, אפילו אם הזכות החוזית לא נרשמה בלשכת רישום מקרקעין או במנהל. לפיכך על הנושה נטל ההוכחה והראיה כי הדירה (הנכס) שייכת לבעל החוב (החייב) על אף העובדה כי אינה רשומה על שמו.
חוק הוצאה לפועל יוצר הבחנה בין מצב בו המקרקעין רשומים על שם החייב אז הטלת עיקול תהיה בסמכות רשם הוצאה לפועל, לבין מצב בו המקרקעין רשומים על שם אחר, אז הטלת עיקול תהיה בסמכות בית המשפט.
החוק יוצר הבחנה נוספת בין זוגות שנישאו לפני 1974 הרי שזכויותיהם ברכוש מוסדרות בהתאם להלכת השיתוף, כך שלבן הזוג הלא רשום קמות זכויות מעין קנייניות הן ברכוש המשפחתי, ולרבות בדירת המגורים. לעומת זאת, ביחס לזוגות שנישאו לאחר שנה זו חל משטר רכושי שונה הנגזר מהוראותיו של חוק יחסי ממון, אז זכות בן הזוג הלא רשום אינה קניינית וככל שיש לו זכות בדירה הרשומה על שם בת זוג, זו תיכנס לתוקף רק בשעת פרידה או גירושים . במילים אחרות, במידה והדירה אינה רשומה על שם החייב, נבדוק אם בני זוג נישאו לפני 1974 , אז הזכויות בדירה אפילו אינן רשומות על שם החייב ניתנות לעיקול, ואילו אם בני זוג נישאו לאחר 1974, מלאכת העיקול נעשית מורכבת יותר ויש לשאול מספר שאלות:
האם רישום הדירה על שם האישה בלבד הינה אמיתית או פקטיבית? כלומר, האם העובדה שהנכס רשום רק על שמה, מבטאת בעלות בלעדית שלה, או שבסתר הדירה היא גם של החייב והרישום הינו פקטיבי?קיום קשר משפחתי או חברי בין החייב לבין בעל הדירה הרשומה. כלומר שעה שהשניים נשואים או ידועים בציבור, או בני משפחה קרובים או חברים קרובים או שותפים עסקיים המנהלים את נכסיהם ביחד ובערבוביה. מצב דברים זה יכול להיראות כהסכמה על שיתוף או נאמנות בדירה. קרי, הרישום הינו בגדר הברחת נכסים.האם החייב העביר את רישום הדירה בתמורה או ללא תמורה?מה היה מצבו הכלכלי של החייב בשעת רישום הדירה על שם בת זוג? אם בשעת ההעברה היה חוב, יכולה העברה כזו להיחשב לחסרת תום לב ולהיתפס כהברחת נכסים, ולהיפך, העברה בעת מצב כלכלי סביר יכולה להיחשב העברה בתום לב.נסיבות נוספות חיצוניות היכולות ללמד על קנוניה בין שני הצדדים. למשל, רקע פלילי של בן או בת הזוג עליהם רשומה הדירה, עבירות כלכליות או עבירות מס של החייב או האישה.במשפט שהתקיים בין בנק לאומי לישראל בע"מ נגד דוד ואח', שם הדירה הייתה רשומה על שם אשת החייב, ניתן ללמוד מפסק הדין שבשעה שרישום דירה על שם בת זוג נובע מחלוקת נכסים אמיתית בזמן שמצבו הכלכלי של החייב סביר, אין לראות בעצם החלוקה ניסיון להברחת נכסים. עוד נלמד מפסק דין זה שאין כוונה נסתרת לשיתוף נכסים גם אם החייב גר יחד עם אשתו בדירה.
כך פסק בית המשפט בעניין: "בעניין שלפני לא יכולה להישמע טענה של ממש כי רישום בית המגורים על שם האישה הוא רישום פיקטיבי או שמדובר בהברחת נכסים. הרישום על שם האישה בלבד נעשה בכוונת מכוון, ובנקודת זמן בה מצבו הכלכלי של הבעל היה טוב (ואכן, ב"כ הבנק חזרה בה, לאחר חקירה קצרה של הבעל, ולאור המלצת בית המשפט, מהטענה להברחת נכסים). ודוק, אין לשלול את האפשרות שבני הזוג בחרו מראש לרשום את הדירה על שם האישה על מנת להגן עליהם מפני כישלון עסקי עתידי של הבעל. עם זאת, החלטה מושכלת ומוקדמת של בני זוג לתכנן מראש את חלוקת הנכסים שלהם באופן המפריד בין נכסים פרטיים לנכסים המשמשים לצורך עסקו של הבעל היא החלטה לגיטימית…"
יוצא מהכלל נוסף העומד בפני בני הזוג על מנת למנוע עיקול דירתם יהא כאשר יוכיחו שהחוב שצבר בן או בת הזוג שהדירה לא רשומה על שמו נוצר בעקבות שימוש אישי או בעקבות בזבוז כספים על מאהבת או צרכים חוץ ביתיים שלא נוגעים לשני בני הזוג. במקרים אלו לא יכול הנושה לתבוע את עיקול הדירה היות והחייב נכנס לחובות עקב בזבוז על דברים אשר אינם קשורים כלל לבעל הדירה.
עוה"ד מוטי מרדכי דזנהאין ספק שסוגיות מורכבות כגון עיקול ומימוש דירה הרשומה על שם בן זוג חייב, אינה עניין מוכר לגמרי לכלל הציבור ואף לא לכלל עורכי דין, בטח כאשר אינם עוסקים בתחומי גביה הוצאה לפועל ופשיטות רגל.
פסיקות בית המשפט בהחלט נותנות תקווה הן לחייב אשר פעל בתום לב והן לזוכה או נושה אשר יוכיח הברחת נכסים או רישום פיקטיבי. נראה שכל אחד מהצדדים שיציג את הדברים באור נכון ויעשה שימוש בפסיקה הנכונה בהתייחס לנסיבות המקרה הספציפי, עשוי לגבור ולצאת עם ידו על העליונה. ניהול נכון, עשוי להביא את התיק לנקודת סיום אחרת לחלוטין מניהול לא נכון ולשנות את פני הדברים ללא היכר.
עו"ד מוטי מרדכי דזנה מתמחה בגביית חובות והוצאה לפועל ומייעץ גם באתר פרקליטים
פורסם במאקו 3/01/16
סוגיה חשובה שעולה תדיר בהקשר של תיקון 4 לתמ"א 38 היא עירוב שימושים. קרי, מתן אפשרות של שילוב מסחר ומגורים בבניינים המיועדים לתמ"א 38. מומחים סבורים כי עירוב שימושים הוא מפתח חשוב לקידום המרחב העירוני והחלתו במסגרת תמ"א 38 עשויה להיות בשורה של ממש. גם מבחינת היבטים של כדאיות כלכלית וגם בכל הנוגע למרקם החיים של התושבים ב"יום שאחרי".
אחד האתגרים בתמ"א 38 הוא העדר כדאיות כלכלית באזורים פריפריאליים. הסיבה לכך נעוצה כמובן בערך הקרקע. בעוד שהביצוע הטכני של העבודות זהה כמעט לחלוטין בין מרכז תל אביב לקריית שמונה, ערכן של הדירות שיוספו לבניין (ואשר אמורות לממן את הפרויקט) הוא נמוך בצפון מאשר באזורי הביקוש.
הפערים הללו פוגעים בכדאיות הכלכלית של התוכנית ומהווים כשל מרכזי ביישומה בפריפריה. דבר אשר אינו מתקבל על הדעת וכבר בשנת 2011 הודגש על ידי מכון המחקר והמידע של הכנסת כי זהו "עניין חמור במיוחד, שכן ערים מסוימות בפריפריה נמצאות באזורים רגישים במיוחד לרעידות אדמה". לא זו אף זו, המציאות הביטחונית שמהווה אף היא גורם שאמור לזרז את תמ"א 38 מאיימת לא מעט דווקא על ההתיישבות שנמצאת מחוץ לגבולות תל אביב, רמת גן או הרצליה.
תמ"א 38 תיקון 4 אמור במידה רבה לספק מענה ולקדם שוויון בין המרכז לפריפריה גם בנושא של התחדשות עירונית. קיימות הצעות שונות לשם הגשמת תכלית זו כמו לדוגמה מתן זכויות בנייה במגרשים אחרים (אף ניוד זכויות בנייה בין ערים), הקלת היבטי מיסוי שונים ועוד. יודגש שכבר היום קיימת אפשרות לניוד זכויות אך זאת רק בתוך הרשות המקומית כך שהבשורה לפריפריה לא הושלמה (בלשון המעטה).
אחד העקרונות הידועים של תמ"א 38 כיום הוא שהתוכנית חלה רק על מבנים שהיתרם נתקבל לפני שנת 1980. זאת משום שהתקן הישראלי נגד רעידות אדמה (ת"י 413) אושר בשנת 1975 והחל להיות מחייב משנת 1980 ואילך. בפועל, יישום התקן התעכב וגם לאחר 1980 נבנו לא מעט בניינים שאינם בעלי עמידות מספקת מפני רעידות אדמה ואיומים ביטחוניים.
תיקון 4 לתמ"א 38 אמור לספק פתרון לבעיה הזו על ידי הרחבת תחולת התוכנית לבניינים שנבנו לאחר מכן ולכל הפחות עד שנת 1992. טרם ברור האם בניינים שנבנו לאחר 1980 ייהנו מכל סעיפי והטבות התוכנית, או מתחולה מוגבלת בלבד כמו לדוגמה רק הוספה של חדרי ממ"ד.
נכון להיום, תמ"א 38 מיועדת כמעט אך ורק לבנייני מגורים. כלומר, התוכנית חלה על מבני מגורים שלא עומדים בת"י 413 נגד רעידות אדמה ואשר נבנו לפני שנת 1980. זאת למרות שקיימים בישראל מבנים רבים שאינם מחוזקים ומשמשים לצרכים שאינם מגורים כמו משרדים, נכסים ציבוריים וכדומה.
תיקון 4 לתמ"א 38 צפוי ככל הנראה לתת מענה לכך תוך הרחבת תחולת התוכנית גם למגזר הציבורי והעסקי. בין השאר בשל התפיסה כי רעידת אדמה או איום ביטחוני על הבית עלולים "לתקוף" אותנו כשאנחנו בעבודה. עובד במשרה מלאה בישראל מבלה במשרד כמעט 50 שעות בשבוע ואין ספק שתמ"א 38 צריכה לסייע גם בהגנה על האזרחים העובדים לפרנסתם.