ב- 15.9.2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. החוק מחולל רפורמה בתחום חדלות הפירעון של יחידים ותאגידים, ומטרותיו להציב את שיקומו הכלכלי של החייב כערך מרכזי בהליכי חדלות פירעון, להגדיל את שיעור החוב שייפרע לנושים, להגביר את היציבות והוודאות של הדין, לקצר הליכים ולהפחית את הנטל הבירוקרטי. בנוסף, החוק עורך שינוי מבני ברשויות המטפלות בהליכי חדלות פירעון: בתי המשפט (הסמכות לדון בהליכי חדלות פירעון של יחיד הועברה מערכאת המחוזי לשלום), הכונס הרשמי (הממונה) ורשות האכיפה והגבייה
בהתאם לחוק, הליך חדלות הפירעון ייפתח במתן צו לפתיחת הליכים שלאחריו מתחילה תקופת בדיקה שמטרתה יצירת בסיס עובדתי ביחס למצבו הכלכלי של החייב וההתנהלות שהובילה לחדלות פירעונו. במהלך תקופה זו ממונה נאמן לנכסי החייב ונאסר עליו לפרוע את חובותיו, אלא בהתאם להוראות החוק, וכן חלות עליו הגבלות שונות שמטרתן מניעת הגדלת החוב. בסיום התקופה, הממונה ימליץ על תכנית לפירעון החובות ובית המשפט יקיים דיון בהצעתו שבסיומו ייתן צו לשיקום כלכלי
צו לשיקום כלכלי פותח את השלב השני, שבו בהתאם להוראות צו השיקום הכלכלי, ממומשים נכסי היחיד או מנוהלים לשם פירעון חובותיו לנושיו, ובמקביל הוא נדרש לתשלומים עתיים מהכנסתו השוטפת לשם השבת חובות. כאשר אין לחייב נכסים והכנסתו מספיקה רק לצרכיו החיוניים – יכול שיינתן צו הפטר לאלתר
הפטר" – לאחר תום תקופת תכנית השיקום, יקבל החייב הפטר ויפתח דף חדש"
הגורם המוסמך לדון בהליך:
בהתאם לסעיף 103 לחוק
בקשת חייב יחיד שסך חובותיו עולה על 150,000 ₪ – תוגש לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
בקשת חייב יחיד שסך חובותיו אינו עולה על 150,000 ₪ – תוגש באמצעות הממונה ותועבר באמצעותו לרשם ההוצאה לפועל
בקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה – תוגש לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית המשפט המצוי במחוז שבו מתגורר היחיד או מצוי מקום עסקו העיקרי או נכסיו.